נמשיך את הבלוג של אתמול מעוד טקסט טיפה ישן אבל נכון כרונולוגית

יום שבת 15.12.12

עבר יום אחד והנה הצלחתי שוב לעזור כוחות וסובלנות ע''מ להושיב את כל גופי ההיפראקטיבי וחסר הסובלנות למשך כמה דקות "שלמות" בכדי לכתוב דבר או שניים על מה שעבר עליי היום ובכלל על מה עובר לי בראש

ברשותכם(אין לי מושג מי זה אתם אבל במידה וזה יהפוך לבלוג אז אני מכוסה" אני יחל את הסיפור בסדר לא כרונולוגי פשוט כי חזרתי כרגע מקניית בגדים שבמהלכה עברו לי כמה מחשבות בראש שרציתי להעלות על הכתב,

הדבר הראשון שעליו חשבתי במהלך מדידת הבגדים הוא שזה דבר דיי קשה למדוד בגדים ומהר מאוד נעשה חם במהלך המדידות (למרות שבחוץ היה קצת יותר קר מקר סטנדרטי) וחשבתי לעצמי למה שלא יקימו בחדרי כושר ברחבי הארץ במקום הליכונים זוללי חשמל כמה תאי הלבשה עם בגדים למדידה וכך אנשים יבצעו את החימום לפני האימון ואני בטוח שהחימום אחרי מדידה של 10 פריטים יהיה שווה ערך אם לא אפקטיבי יותר מריצה של 10 דקות על ההליכון ועל הדרך גם עזרנו קצת לכדור הארץ המסכן ,

דבר שני שפתאום קלטתי במהלך סיבוב הקניות הזה היה בקופה כשהבנתי כמה כסף אנו מבזבזים על בגדים במדינה ההזויה הזו ואני יסביר : קניתי לי מכנס במחיר דיי טוב (200 ש''ח) מחיר שנראה לי אפילו מחיר מציאה בתחילה אבל אז הבנתי שזה שווה ערך לכשלושת רבעי יום עבודה שלי ואם אני רק ינסה לחשוב עם כמה לקוחות נאלצתי להתמודד ולשרת באדיבות למרות שלפעמים ממש לא הגיע להם האדיבות הזו בכדי שאני יוכל לקנות את המכנס הזה מתחיל לכאוב לי הראש ,

ואני אומר לעצמי לעזזל הסתובבתי בעולם לא מעט וראיתי איך אנשים חיים במדינות שונות וכמה דברים עולים להם לעומת השכר של האנשים הממוצאים  שם והגעתי למסקנה שפשוט דופקים אותנו אנחנו מרוויחים כלום כסף והכל פה יקר ואני עוד בחור רווק שחי אצל ההורים ואפילו אין לי חברה לבזבז עליה כסף אז אני לא רוצה לחשוב מה היה עליי אם הייתי חלק מזוג צעיר עם ילד שנאלץ לשלם שכירות או  חלילה משכנתה , איך לעזזל הייתי שורד את המציאות הזו , למה לעזזל לאנשים במדינות אחרות מגיע יותר ממני ? זה לא שהם תרמו למדינה שלהם יותר ממני , בזמן שאני הייתי 3 שנים בצבא רובם טיילו להם בעולם או למדו לימודים שברובם סובסדו על ידי המדינה ורק אני נאלץ לבלות 3 שנים בצבא בתנאים לא תנאים במשכורת מעליבה ע''מ שאני יוכל להשתחרר ואז להשקיע את מיטב כספי בלימודי תואר ראשון שלא יתן לי שום יתרון על פני שאר בני גילי אלה יעמיד אותי איתם באותה שורה כי בתכלס ביננו  למי אין היום תואר ראשון במשהו ? ואז להלחם ע''מ למצוא עבודה שמכניסה לי לא מספיק כסף אבל גם זה משהו כי לפחות יש לי עבודה ובסופו של יום לחזור הבייתה ולהגיד שאני גאה לחיות פה . בזמן שבמקומות אחרים אנשים מבוגרים עובדים במקדונלס למחייתם ועדיין יכולים להרשות לעצמם לקנות בית יפה ומכונית נחמדה ודיי חדישה ולשנוא אותנו מרחוק

אני פשוט לא מבין למה אני עדיין פה אבל משהו בנו הישראלים לא מוכן להכנע ואם אנחנו לא במצב של מלחמה תמידית או לפחות מרגישים מאויימים תמידית אנחנו מרגישים שמשהו לא בסדר ואין מה שידחוף אותנו להצלחה אז כן טסתי כבר לארה''ב ועבדתי בעגלות וכן קל לעבוד על האמריקים והם קונים שטויות במחירים מופרזים אבל זה בגלל שיש להם כסף לבזבז על שטויות והלוואי שאני הייתי הפראייר הזה במקומם שיש לו כסף מיותר לבזבז על שטויות שאני בכלל לא צריך

אבל בשורה התחתונה כולנו או לפחות רובנו המוחץ חוזר בסוף לארץ וצועק שאין כמו בבית וכמה התגעגענו למנטליות הישראלית שאנחנו כל כך אוהבים לשנוא ,

עם של ניגודים אנחנו הכל רע בזמן והוא טוב ולהפך, על כל דבר אנחנו יודעים להגיד מילים טובות וגם מילים רעות ,הכל פה לא טוב מספיק אבל גם לא הכי רע שיכול להיות וכל זה תלוי במי שואל ומתיי לנו מותר להתלונן על ישראל כמה שאנו רוצים אבל אבוי לזר שיעז לזרוק מילה לא במקום על המקום הנפלא הזה שאנו כל כך אוהבים, לנו מותר להתלונן על הכל פה אבל כשמראים בחדשות מישהו אחר מתלונן אנו תמיד נדע למצוא את התשובות הסוטרות שיתנו לנו להרגיש צודקים,  בקיצור אין לי מושג איך זה קורה אבל המדינה שלנו עם כל חכמי החלם שבה מצליחה לשגשג ולהצליח יותר מאלה שבאים עלינו לכלותינו ולפרוח תוך פחות מ70 שנה ממדבר למדינה מערבית במלוא מובן המילה והכל לדעתי בזכות התכונה שמושרשת חזק ביותר באופי שלנו והיא הרצון לא להיות הכי פראיירים פה ,כי אוליי אני פראייר אבל השכן שלי יותר פראייר ממני אז הכל בסדר וכך תמיד כולם בתחרות עם כולם והעיקר לא להיות הכי פראייר .

טוב נראה לי שדיי חפרתי עם כל הצדקנות הזאת ההגדרה של מהו ישראלי אז אני יסיים להיום במשפט קטן שכתבתי בפייסבוק שנראה לי דיי מייצג את מה שקורה היום עם החברה בעולם ולא רק בישראל וזה הולך כך:

"נראה לי שרשמית האנושות הגיע למצב שבו במצב של שעמום קשה פתיחת הפייבוק החליפה את פתיחת המקרר"