הבחירות מתקרבות וזה הזמן לדבר קצת על בחירות 2013 ועל הפוליטיקה בישראל

נתחיל מזה שהפוליטיקה פה מחורבנת ובנויה בעיקרה מגנרלים לשעבר שמשעמם להם בפנסיה או שפשוט לא ממש אוהבים לשמוע את ראשי התיבות במיל' אחרי השם שלהם , מכל מני יוצאי תקשורת למינהם שהבינו שבכנסת הם יכולים לעשות פחות ולקבל יותר , מכמה חברה מוזרים שכל מה שהם טובים בו בחיים זה לשכנע ציבורים שונים שהם הנציגים שלהם בכנסת ואז לא לעשות כלום אחריי שהם נבחרים וחוץ מזה יש כמה חברה בודדים שאשכרה שם מאידיאלים אמיתיים ונכונים ובאמת באו במטרה לשנות משהו לטובה ולנסות לעזור למדינה המתפוררת שלנו אבל להם בדרך כלל אין סיכוי לנצח או להגיע למעמד שבו הם יכולים לעשות משהו ,

אז מה שקורה בפועל זה שנשארנו עם כל הבררה שמבחירות לבחירות הולכים ונהיים מוזרים יותר וקיצוניים יותר לשני הכוונים

השנה יש לנו את הצמד ביבי ליברמן שכבר הצליחו להרוס לנו את הקשרים הדיפלומטיים עם כל העולם , לבצע כמה מבצעים צבאיים \ מלחמות כושלות ,ולהביא את האזור לסף רתיחה שכנראה זה יוביל לאינטיפדה שלישית.

מצד שני יש לנו את שלי יחימוביץ עם נבחרת ההזויים שלה , כל מיני חברה שלא ממש ברור החיבור שלהם ומה מלכד אותם יחד חוץ מהבטחה למשכורת שמנה ותנאים מעולים בתמורה לישיבה באופוזיציה ולא לעשות יותר מידי.

חוץ מהם יש לנו את יאיר לפיד והחברה שהוא מצא באיזה ספר טלפונים והדבר היחיד שהוא עושה טוב כרגע זה לשתוק, כי כמו שהוא ראה בעבר ככל שהוא מדבר יותר הוא מאבד יותר קולות אז עדיף לו להיות יפה ולשתוק .

יש לנו גם את נפטלי בנט החמוד שהוא כנראה יקבל כמות נכבדת של קולות וכל מה שהוא יעשה כנראה זה לגרום לעולם לשנוא אותנו עוד יותר ולהיצתייר בעולם כמדינה שבוחרת קיצוניים ימניים להיות בבית הנבחרים שלה.

אי אפשר לשכוח גם את שאול מופז ראש תנועת קדימה המתפוררת שכל מה שהיא עושה בימים אלה זה ללכת דווקא אחורה ,וכמובן גם את ציפי לבני עם התנועה עם השם המקורי ביותר בבחירות האלה עד כה, שאספה את כל הפליטים והשאריות מהמפלגות האחרות והקימה לה חבורת זבל משלה .

ועכשיו כל מי שנשארו לנו הן מפלגות דתיות או ערביות שימשיכו לעשות מה שהן עושות הכי טוב וזה לגרום לאוכלוסיות שהן מייצגות לבוא באחוזים מטורפים להצביע ובתמורה הם ישיגו להם כמה שיותר מהכסף שלנו האזרח הפשוט

בקיצור מה שאני מנסה להגיד פה זה : שלא משנה מה יקרה ומי יבחר האזרח הפשוט קרי החילוני \ מסורתי שעשה צבא וקם כל בוקר לעבודה ומנסה לשרוד את המדינה הזאת, ימשיך להדפק ולעבוד עבור החרדים והערבים וימשיך לשווא לנסות להגיע לדירה משלו וימשיך לאכול חרא ולהגיד שזה טעים ,כי עברו הימים האלה שהיינו עם מלוכד שעושה אחד למען זולתו היום זה כל אחד לעצמו ועל חשבון חברו,

ובצורה הזאת לעולם לא נצליח להביא לשינוי במה שהולך פה.

אז תעשו לי טובה ואל תשאלו אותי למי אני הולך להצביע !!!

נמשיך את הבלוג של אתמול מעוד טקסט טיפה ישן אבל נכון כרונולוגית

יום שבת 15.12.12

עבר יום אחד והנה הצלחתי שוב לעזור כוחות וסובלנות ע''מ להושיב את כל גופי ההיפראקטיבי וחסר הסובלנות למשך כמה דקות "שלמות" בכדי לכתוב דבר או שניים על מה שעבר עליי היום ובכלל על מה עובר לי בראש

ברשותכם(אין לי מושג מי זה אתם אבל במידה וזה יהפוך לבלוג אז אני מכוסה" אני יחל את הסיפור בסדר לא כרונולוגי פשוט כי חזרתי כרגע מקניית בגדים שבמהלכה עברו לי כמה מחשבות בראש שרציתי להעלות על הכתב,

הדבר הראשון שעליו חשבתי במהלך מדידת הבגדים הוא שזה דבר דיי קשה למדוד בגדים ומהר מאוד נעשה חם במהלך המדידות (למרות שבחוץ היה קצת יותר קר מקר סטנדרטי) וחשבתי לעצמי למה שלא יקימו בחדרי כושר ברחבי הארץ במקום הליכונים זוללי חשמל כמה תאי הלבשה עם בגדים למדידה וכך אנשים יבצעו את החימום לפני האימון ואני בטוח שהחימום אחרי מדידה של 10 פריטים יהיה שווה ערך אם לא אפקטיבי יותר מריצה של 10 דקות על ההליכון ועל הדרך גם עזרנו קצת לכדור הארץ המסכן ,

דבר שני שפתאום קלטתי במהלך סיבוב הקניות הזה היה בקופה כשהבנתי כמה כסף אנו מבזבזים על בגדים במדינה ההזויה הזו ואני יסביר : קניתי לי מכנס במחיר דיי טוב (200 ש''ח) מחיר שנראה לי אפילו מחיר מציאה בתחילה אבל אז הבנתי שזה שווה ערך לכשלושת רבעי יום עבודה שלי ואם אני רק ינסה לחשוב עם כמה לקוחות נאלצתי להתמודד ולשרת באדיבות למרות שלפעמים ממש לא הגיע להם האדיבות הזו בכדי שאני יוכל לקנות את המכנס הזה מתחיל לכאוב לי הראש ,

ואני אומר לעצמי לעזזל הסתובבתי בעולם לא מעט וראיתי איך אנשים חיים במדינות שונות וכמה דברים עולים להם לעומת השכר של האנשים הממוצאים  שם והגעתי למסקנה שפשוט דופקים אותנו אנחנו מרוויחים כלום כסף והכל פה יקר ואני עוד בחור רווק שחי אצל ההורים ואפילו אין לי חברה לבזבז עליה כסף אז אני לא רוצה לחשוב מה היה עליי אם הייתי חלק מזוג צעיר עם ילד שנאלץ לשלם שכירות או  חלילה משכנתה , איך לעזזל הייתי שורד את המציאות הזו , למה לעזזל לאנשים במדינות אחרות מגיע יותר ממני ? זה לא שהם תרמו למדינה שלהם יותר ממני , בזמן שאני הייתי 3 שנים בצבא רובם טיילו להם בעולם או למדו לימודים שברובם סובסדו על ידי המדינה ורק אני נאלץ לבלות 3 שנים בצבא בתנאים לא תנאים במשכורת מעליבה ע''מ שאני יוכל להשתחרר ואז להשקיע את מיטב כספי בלימודי תואר ראשון שלא יתן לי שום יתרון על פני שאר בני גילי אלה יעמיד אותי איתם באותה שורה כי בתכלס ביננו  למי אין היום תואר ראשון במשהו ? ואז להלחם ע''מ למצוא עבודה שמכניסה לי לא מספיק כסף אבל גם זה משהו כי לפחות יש לי עבודה ובסופו של יום לחזור הבייתה ולהגיד שאני גאה לחיות פה . בזמן שבמקומות אחרים אנשים מבוגרים עובדים במקדונלס למחייתם ועדיין יכולים להרשות לעצמם לקנות בית יפה ומכונית נחמדה ודיי חדישה ולשנוא אותנו מרחוק

אני פשוט לא מבין למה אני עדיין פה אבל משהו בנו הישראלים לא מוכן להכנע ואם אנחנו לא במצב של מלחמה תמידית או לפחות מרגישים מאויימים תמידית אנחנו מרגישים שמשהו לא בסדר ואין מה שידחוף אותנו להצלחה אז כן טסתי כבר לארה''ב ועבדתי בעגלות וכן קל לעבוד על האמריקים והם קונים שטויות במחירים מופרזים אבל זה בגלל שיש להם כסף לבזבז על שטויות והלוואי שאני הייתי הפראייר הזה במקומם שיש לו כסף מיותר לבזבז על שטויות שאני בכלל לא צריך

אבל בשורה התחתונה כולנו או לפחות רובנו המוחץ חוזר בסוף לארץ וצועק שאין כמו בבית וכמה התגעגענו למנטליות הישראלית שאנחנו כל כך אוהבים לשנוא ,

עם של ניגודים אנחנו הכל רע בזמן והוא טוב ולהפך, על כל דבר אנחנו יודעים להגיד מילים טובות וגם מילים רעות ,הכל פה לא טוב מספיק אבל גם לא הכי רע שיכול להיות וכל זה תלוי במי שואל ומתיי לנו מותר להתלונן על ישראל כמה שאנו רוצים אבל אבוי לזר שיעז לזרוק מילה לא במקום על המקום הנפלא הזה שאנו כל כך אוהבים, לנו מותר להתלונן על הכל פה אבל כשמראים בחדשות מישהו אחר מתלונן אנו תמיד נדע למצוא את התשובות הסוטרות שיתנו לנו להרגיש צודקים,  בקיצור אין לי מושג איך זה קורה אבל המדינה שלנו עם כל חכמי החלם שבה מצליחה לשגשג ולהצליח יותר מאלה שבאים עלינו לכלותינו ולפרוח תוך פחות מ70 שנה ממדבר למדינה מערבית במלוא מובן המילה והכל לדעתי בזכות התכונה שמושרשת חזק ביותר באופי שלנו והיא הרצון לא להיות הכי פראיירים פה ,כי אוליי אני פראייר אבל השכן שלי יותר פראייר ממני אז הכל בסדר וכך תמיד כולם בתחרות עם כולם והעיקר לא להיות הכי פראייר .

טוב נראה לי שדיי חפרתי עם כל הצדקנות הזאת ההגדרה של מהו ישראלי אז אני יסיים להיום במשפט קטן שכתבתי בפייסבוק שנראה לי דיי מייצג את מה שקורה היום עם החברה בעולם ולא רק בישראל וזה הולך כך:

"נראה לי שרשמית האנושות הגיע למצב שבו במצב של שעמום קשה פתיחת הפייבוק החליפה את פתיחת המקרר"

אני יפתח את הבלוג החדש שלי בטקסט שכתבתי לא ממש מזמן אבל יצא שהוא כבר לא ממש עדכני  ובכל זאת נראה לי שתהנו לקרוא אותו,

יום שישי בערב תאריך 14.12.12

היום אני מתחיל לכתוב את הספק בלוג ספק יומן הזה שיעסוק ביום יום שלי באיך שאני מרגיש ועל מחשבות שרצות לי בראש בין מיגרנה למיגרנה  , בגדול ההחלטה להתחיל לכתוב את המחשבות שלי עלתה לי לראש לאחר שקראתי בלוג מאוד מוצלח של מכר שלי והדרך הנהדרת  שבה הוא תיאר בכתביו את המחשבות שעוברות לו בראש ואת האירועים שמתרחשים בחייו גרמו לי לרצות לעשות זאת גם ולהעלות על הכתב את הדברים הנ''ל

ואני עדיין לא יודע אם אי פעם מישהו יקרא את זה או בכלל ידע שכתבתי את זה אבל נעים לי לחשוב שבעוד שנים רבות מעכשיו כשבעזרת השם אני יהיה נשוי לאהבת חיי ואב לילדים מתוקים או ילדות מתוקות אני יוכל לשוב אל הדברים שאני כותב עכשיו ולהתרפק על התקופה הזו כי משום מה תמיד נדמה לי שאני בפרט  ואנשים בכלל תמיד מביטים אל העבר ומתגעגעים לתקופה שהייתה ורוצים לחזור לחיות את העבר כי "אז היו זמנים טובים ותמימים יותר" כאילו שתמיד העולם הולך ומאבד מטיבו ומתמימותו משהו שאני לא שולל אבל גם לא ממש דוגל בו

כי יכול להיות שבאמת העולם מאבד מתמימותו ומטיבו אבל מצד שני יכול להיות שזה אני ואנחנו כחברה מאבדים את התמימות ואת הטוב שבנו והעולם בכלל לא אשם בכלום הוא בסך הכל מסתובב לו כמו שעשה הרבה לפני שנולדנו ומנסה לשרוד את מה שאנחנו מעוללים לו אז עכשיו פתאום קופצת לי לראש המחשבה שחייבים לעשות משהו ולהציל את העולם ! להציל אותנו ! למען הדורות שיבואו שגם להם ישארו חלקות טובות שהם יוכלו להרוס בעצמם , אבל מצד שני אולי בני המאיה צדקו וסוף העולם הולך להגיע בעוד שבוע בערך אז למה בכלל לטרוח בשביל מטרה אבודה מראש

אני בדיוק מביט וקורא את כל מה שכתבתי עד עכשיו וקולט כמה נושאים העברתי במס' שורות מצומצם כל כך ושבמידה ויום יבוא ומישהו יקרא את הטקסט הזה הוא לא יבין לימינו ולשמאלו אבל כנראה שכך הייתי תמיד : חושב בעשרים ערוצים בו זמנית ומקפץ בין נושא אחד למשנהו בדרך שנדמה שהגיונית רק לי, אולי זאת הבעיה שלי , החוסר יכולת להתמקד בנושא אחד אם זה בכתיבה ואם זה בכל תחום  אחר בחיי אני רוצה לבלוע את העולם לנסות הכל לדעת הכל ולא להשאיר שום פינה בעולם מבלי שנחקרה על ידי או לפחות על ידי מישהו שיספר לי על כך , אבל מצד שני אולי זו בכלל לא בעיה אלה המתנה שלי שהכל מעניין אותי ואני לעולם לא ירשה להעצמי לשקוע בשעמום ותמיד יתור אחרי הריגוש הבא ואחרי הנושא הבא שיאתגר אותי , אז כן אני יודע שאני לא יצליח ללמוד הכל ולהתנסות בהכל אבל זה לא ימנע ממני לנסות ולהנות מהנסיון כי מי שלא חי כל עוד הוא בחיים לדעתי פספס את המתנה הגדולה ביותר שהוא אי פעם קיבל או יקבל ונכון שאנשים שונים מגדירים בדרכים שונות מה זה לחיות או לעשות חיים ויכול מאוד להיות שגם דעתי בנושא והגדרתו תשתנה בעתיד אבל נכון להיום אני שואף לנצל את ימי בלנסות להנות בדרך הכי טובה שאני מכיר

ושלא תבינו אותי לא נכון אני לא טוען פה שאני תמיד מצליח אני לפעמים נכנע להתקפי החרדה שלי ולפעמים למיגרנות ולדברים שונים ומשונים אבל אני נלחם בזה ולא מוכן להכנע למרות שקשה ולמרות שלפעמים נמעס אני לא מוכן להיות מאלה שיום אחד יביטו לאחור ויגידו לעצמם "למה לעזזל לא ניסיתי קצת יותר " ולחיות בתחושת פספוס שהיא לדעתי התחושה הנוראה ביותר שאדם יכול לחוש .

טוב אז נראה לי שאני יסיים להיום בתקווה שתיפול עליי המוזה לכתיבה שוב בקרוב והספק בלוג ספק יומן הזה יהפוך להרגל שכזה ככה שיהיה לי מה לקרוא בבוא הזמן כשאני ירצה לחזור ולהתרפק על התקופה הנפלאה של סוף 2012